עיקר תוספות יום טוב על משנה יבמות ב׳:י׳

10 מא בַּגְּמָרָא מְפָרֵשׁ דְּהָא דְּקָתָנֵי מִפְּנֵי שֶׁהוּא בֵּית דִּין, לֹא דִּתְלָתָא מְהֵימְנִי הָא תְּרֵי לֹא, דִּתְרֵי נַמִּי מְהֵימְנֵי, אֶלָּא אַשְׁמְעִינַן דְּאֵין מֵאוּן פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה, לַאֲפוֹקֵי מִמַּאן דְּאָמַר בְּפֶרֶק קַמָּא דְּסַנְהֶדְרִין מֵאוּן בִּשְׁנַיִם. וּלְפִי זֶה צָרִיךְ לוֹמַר בְּהָרַ"ב דְּקַיְמָא לָן כוּ'‏ בִּשְׁלֹשָׁה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

11 מב שֶׁהָיוּ כוּ'. דְּלֹא לִשָּׂא אֶת זוֹ נִתְכַּוֵּן. רַשִׁ"י:

12 מג וָמֵתוּ. דְּאִלּוּ נִתְגָּרְשׁוּ וְהַבְּעָלִים גָּרְמוּ הַגֵּרוּשִׁין אֲסוּרוֹת כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא:

13 מד מְפָרֵשׁ בַּשַּׁ"ס דִּלְעֵד הַמֵּעִיד עַל בַּעֲלָהּ שֶׁמֵּת לֹא תִנָּשֵׂא אֶלָּא כְּשֶׁנִּתְגָּרְשָׁה, אֲבָל כִּי נִתְאַלְמְנָה קַיְמָא לָן דְּהַוְיָא קַטְלָנִית וַאֲסוּרָה לִנָּשֵׂא:

14 מה לִבְנֵיהֶם. כָּל שֶׁכֵּן לַאֲבִיהֶן דְּמֻתָּרִים, דְּלֹא חָיְשִׁינַן שֶׁמָּא יִזְנֶה מַתִּיר זֶה עִמָּהּ מִשּׁוּם שֶׁהַבֵּן בּוֹשׁ מֵאָבִיו:

15 מו וּבְעֵד אֶחָד שֶׁאָמַר מֵת צָרִיךְ לוֹמַר בְּהָיְתָה אוֹמֶרֶת בָּרִי לִי שֶׁמֵּת. דְּאִי לֹא תֵימָא הָכִי הִיא קַיֶּמֶת בְּאָשָׁם תָּלוּי שֶׁהֲרֵי סָפֵק הוּא לָהּ. גְּמָרָא כְּתֻבּוֹת דַּף כ"ב וּלְקַמָּן פֶּרֶק ט"ו מִשְׁנָה ה':

16 מז דְּאָז נֶאֶסְרָה עַל הַבּוֹעֵל מִדְּאוֹרַיְתָא, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּכֻלְּהוּ, וְהַיְנוּ טַעֲמָא דְּאִם בָּאוּ עֵדֵי כִּעוּר בִּלְבַד שֶׁאִם כָּנַס לֹא יוֹצִיא, שֶׁלֹּא נֶאֶסְרָה לַבּוֹעֵל, וַאֲפִלּוּ בַּהֲדֵי קָלָא דְּלֹא פָסִיק:

17 מח נִרְאִין דְּבָרָיו כְּדִבְרֵי הָרִי"ף וְהָרַמְבַּ"ם דְּבַנִּטְעָן קָאָמְרֵי, וְלֹא כְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י דִּמְפָרֵשׁ שֶׁיֵּשׁ לָהּ בָּנִים מִבַּעֲלָהּ הָרִאשׁוֹן: